%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_edited.jpg
  • Nicole Kuznetsov

20 ל- 20 | שבוע תשיעי: "חֶברה".


השבוע הזה מסמל תקופה בחיי בה התפתחתי חברתית,את הפריצה שלי אל מחוץ לשיעבוד של המסגרת וההיכרות עם מצבים חברתיים חדשים. בתקופה הזו הכרתי מושגים כמו "מקובל", "חרם" ו"מגניב". התבגרתי והתחלתי ללכת לימי הולדת, לטייל עם חברות ופשוט לרצות להיות חלק ממשהו.


בתור ילדה רוסיה קטנה ביליתי את רוב היום שלי בכל מיני מסגרות חברתיות שונות.

מהבית ספר לחוג, מהחוג לעוד חוג או למורה פרטית וככה כמעט כל יום.

לא היו לי חברים בשכונה, לא הסתובבתי בשכונה וגם לא למדתי בבית הספר העירוני.

תמיד הייתי מנותקת אל תוך המסגרות בהן אני נמצאת והאנשים ששם - היו אלה שהיוו לי חברה.

זו הייתה ההיכרות הראשונית שלי עם המושג " חֶברה" ושם הייתי צריכה למצוא את עצמי.

רק ש... לא כל כך חיפשתי.

פשוט דילגתי ממשימה אחת לאחרת כמו שילדים עושים, בלי לעצור ולנתח הכל אינספור פעמים.

היום שלי היה מסתכם ב"היה כיף", כמו אצל כל ילד אחר.


במקום מסויים התחבאתי - ממסגרת אחת לאחרת,

בין בנות שאוהבות בלט לבנות שאוהבות היפ הופ,

בין מה שנחשב למקובל ומה נחשב יפה,

ובין הרצון שלי להכין את כל השיעורים לעומת רצון של אחרים לצאת עם החברים.

שם הבנתי שזהו, עכשיו אני חלק ממשהו גדול והגיע הזמן להוכיח את עצמי.

הגיע הזמן להיות מגניבה, לבחון את הגבולות ולשבור את המסגרות.


השבוע הזה הוא יריית פתיחה לתקופה בה התחלתי לחשוב על זהותי והמשמעות שלה בין כל שאר האנשים.

השבוע הזה הוא ההבנה שלא המסגרות הן מה שמגדיר אותי, לא כמה גדול השפגאט שלי או האם עמדתי בשורה הראשונה בהופעה - אלא אני היא שמגדירה מה הן המסגרות, איפה הגבולות וכמה רחוק אני יכולה להגיע.



חברה

15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול