• Nicole Kuznetsov

20 ל- 20 | שבוע שתים עשרה: "התבגרות".

עודכן ב: 15 מרץ 2019

המון דברים ראשוניים קרו אז בתקופה הזו של גיל 12. התחיל לו מסע התבגרות אשר עוד לא נגמר. הנושא הזה ליווה אותי עוד מתחילת הפרויקט. אספתי רעיונות, קראתי וטיילתי אבל שום דבר לא הכין אותי בצורה טובה כמו שהתהליך עצמו שאני עוברת מאז תחילת הפרויקט הכין אותי.

השבוע קשה לי מאוד למצוא את המילים, אולי זה כי השפעת תקפה אותי ואולי כי פשוט אין ביכולתי "לסכם" תהליך ומסע שעדיין לא נגמר. אך המסע שעברתי עד עכשיו הפגיש אותי עם אחד הספרים הכי יפים שקראתי מימיי. כל מילה, כל רגש וכל חוויה אשר נכתבו בספר זה מרגישים כאילו נכתבו על ידי ועבורי.


הפעם, החלטתי להציג בפניכם את התמונה לפני הפואנטה של הטקסט. מסיבה אחת - הדימוי מתחבר 1:1 לטקסט שמוצג תחתיו ויחד הם יוצרים חלום בתוך מציאות.

התבגרות

הטקסט מטה נלקח מתוך "יפה כמו שברא אלוהים" של אורנה טל

(אורנה, הלוואי ואמצא אותך)

" היא רוצה להיות גדולה. כל בוקר היא תרה בנפשה אחר הבגרות, אחר היכולת להיות ראויה להקרא אדם בוגר. בלילות היא פושטת את בגדי היום ומשליכה על הרצפה, רומסת את כסותה. היא יודעת שמשהו בה מסרב להצליח, מסרב להתמודד. היא רוצה את היכולת לעמוד זקופה מול סערות הרחוב, מול רוחות מנשבות, וכל לילה מחדש מוצאת בעצמה גוף שברירי המתעופף במשך היום מול שגעונות הקיום. חסר לה משקל סגולי של בגרות, לכן היא מושלכת, מוטלת, נסערת, לא מוצאת בעצמה את השלווה המתבקשת. ... היא רוצה כל בוקר להתחיל מבראשית, אבל לא מצליחה. המראות, האנשים, הריחות, הקולות - מזכירים לה אתמולים, מתעתעים בכוחה. ... לפעמים היא מביטה על נשים אחרות, איך הן מתנהגות, מנסה להיות כמותן. בדרך כלל זה מחזיק שעות ספורות ואחר כך מתפוגג. ... כשתתבגר תוכל לצאת ממפתן ביתה מבלי להרכין ראש ולהרכיב משקפיים כהים. תוכל להביט בשלווה גמורה בסופות המשתוללות, ואולי אף לגעת בהן ולהשקיטן. אולי תוכל להלך ברחוב הסוער מאנשים יראים, לחייך חיוך קטן של מגע. וכשגבה יזדקף והיא כבר לא תיהיה נטולת עשייה, מחשש כישלון, מחשש צריבה - היא תיצור, היא תכתוב, היא תקריא לעולם שלם סיפורים. היא תדקלם את העבר כזיכרון מנותק, ותחיה את היום סתם בלי בושה. היא יודעת איך ייראו החיים אחרי הנס. היא רק לא יודעת איך מביאים את הנס. לפעמים נדמה לה שכבר ניסתה את הכול אך דבר לא התרחש. כבר ברור לה שאין לנס הזה שום קשר עם האנשים שחלפו או חולפים בחייה. הנס המופלא, אם יתחולל או לא, שייך למשהו בתוכה. לוויתור על הילדות הנצחית שלה. לאומץ העילאי לנסות ולחיות חיים שלמים של אישה. לבצע את המטלות הקטנות כגדולות, למרות המכשולים... למרות כל ה"צריך" המוטל על אדם באשר הוא כזה. עלייה רק להאמין בנס שלה."

אורנה טל | יפה כמו שברא אלוהים


38 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול